רודולף שטיינר הקדיש ארבע שנים אינטנסיביות (1922-1918) להצגת השילוש החברתי מנקודות מבט מגוונות. במהלך תקופה זו, חזר ואמר שני דברים: האחד, שזו דרכנו היחידה כאנושות אל עבר העתיד, שכן הגענו לתקופה באבולוציה האנושית שבה שלושת היבטי החיים החברתיים (כלכלה, פוליטיקה ותרבות) לא יסבלו עוד דבר מלבד ביטוי אוטונומי; והשני, שתנאי הסף העיקרי לקידום השילוש החברתי הינו כמות מספקת של אנשים שיפנימו את התובנות. בהקשר זה שטיינר הדגיש כי להפנימן פירושו לתפוס אותן באופן חי, כלומר לא כ'תכנית מופשטת לארגון מיטבי של החברה' אלא כגוף ידע חי המתחדש לנוכח כל אתגר.

את 'מרכז אדם להתפתחות החברה' הקמנו בעיקר ברוח אמירה אחרונה זו. ישנם אנשים המפרשים בטעות את הצגת השילוש החברתי מנקודת מבט כלכלית – בסדרת ההרצאות "כלכלה עולמית", אותה העביר שטיינר ב-1922 – כעדות לכך שהוא נסוג מאמירה זו באשר לחוסר יכולתו של השילוש החברתי להתקדם באופן משמעותי מבלי להגיע תחילה לכמות מספקת של נפשות המבינות אותו. בהקשר זה, הציטוט הבא מתוך הרצאה שהוא נשא שנתיים לאחר מכן, ביולי 1924, משמעותי עבורנו ב'מרכז אדם':

"הרשו לי להשתמש במילה הזו שעליה נאמר כל כך הרבה: מדובר במציאויות בשילוש החברתי. ניכר שהמגמות החברתיות שעליהן הוא מצביע נקלטות יותר ויותר בהבנה מסוימת. ואולי יטיב במיוחד עם מגמות אלו, אם אדם לא ייחפז לתרגמן לכדי יישום מגושם, אלא יעקוב אחר מה שחזרתי וציינתי לא פעם בימי ייסוד כתב העת שלנו "אנתרופוסופיה": השילוש החברתי יוכל לעבוד רק כאשר יובן על ידי כמה שיותר מוחות. היינו עדים לכישלון ניסיון היישום של השילוש החברתי על נהגיהם החיצוניים של אנשים, אך למרות הכל הוא יעשה את דרכו בעולם כמשהו הניצב על קרקע אנתרופוסופית. כל הסימנים מראים שלשם עלינו להפנות את כוחנו הרוחני." (15 ביולי 1924, שטוטגרט, GA 260a)

אנחנו מעריכים ותומכים בכל ניסיון כן לקידום השילוש החברתי, אך בו בזמן מציעים שלא נזניח את מה ששטיינר ציין פעם אחר פעם כפעולה המשלימה העיקרית לכל מאמץ אחר. הפער מעורר ההשתאות בין הרלוונטיות והאמת הטמונות בשילוש החברתי לבין המידה שבה הוא ידוע כיום בקרב הציבור הרחב, מדרבן אותנו לעשות כמיטב יכולתנו על מנת לצמצם פער זה. תקוותנו היא שנוכל להציג את התובנות באופן שהאמת הטמונה בהן תחדור לליבם של אנשים ומשם תמצא ביטוי גדל והולך בחברה. אחרי הכול, השילוש החברתי שופך אור על הדרך שבה ניתן לחתור כלפי שגשוג ושלום בזמננו המורכב – וראוי תמיד להתאמץ לקדמו.