בספרי 'לקראת התחדשות חברתית', ההשוואה בין הגוף החברתי לגוף האדם משמשת כאנלוגיה. בה בעת הצבעתי שם עד כמה מטעה עלולה להיות ההנחה שניתן פשוט להעביר מושגים שנרכשו מהאחד לשני. כל מי שיוצר תמונה של תפקוד התאים או של איבר בגוף האדם – כפי שמדעי-הטבע מייצגים אותם – ולאחר מכן ממשיך לחפש את התא החברתי או האיברים החברתיים כדי ללמוד את מבנה החיים ותנאי החיים בגוף החברתי, ייפול במהרה למשחק שטחי של אנלוגיות.

עניין אחר הוא לציין, כמו ב'לקראת התחדשות חברתית', שעל ידי לימוד אינטליגנטי של גוף האדם ניתן להכשיר את עצמנו בסוג החשיבה הנדרש להבנה אמיתית של פעולת החיים החברתיים. באמצעות הכשרה כזו, אדם רוכש את היכולת לשפוט עובדות חברתיות לא על פי דעות קדומות, אלא על פי חוקי הקיום שלהן עצמן. זה, יותר מכל, נחוץ בזמננו הנוכחי. אנשים היום לכודים בדעותיהם המפלגתיות בכל הנוגע לשיפוט הנושאים החברתיים; ודעות מפלגתיות אינן מתגבשות על בסיס תנאי החיים והנחיצויות הטבעיות של החברה בכללותה, אלא על ידי רגשות עיוורים של אנשים מסוימים או קבוצות מסוימות. אם דרכי השיפוט המופעלות בתוכניות המפלגתיות היו מועברות לחקר גוף האדם – עד מהרה ניתן היה לראות שבמקום לסייע בהבנתו הן מהוות רק מכשול.

בגוף אורגני, האוויר הנשאף חייב כל הזמן להפוך לחומר חסר שימוש; יש להמיר חמצן לפחמן דו-חמצני. בהתאם לכך, חייבים להתקיים הסדרים לפיהם החומר שהשתנה, ושיותר אינו שמיש, מוחלף בחומר שמיש. כל מי שלמד על גוף האדם, ויחיל לימוד זה בשכל ישר וללא דעות קדומות על לימוד הגוף החברתי, יגלה שיש מערכת אחת בתוך הגוף החברתי – המערכת הכלכלית – אשר אם היא מתפקדת כראוי היא מחויבת לייצר ללא הרף תנאים שיש לנטרלם באמצעות תפקודים אחרים. כשם שלא ניתן לצפות שמערכת האיברים בגוף האדם המיועדת לצרוך חמצן בשאיפה תהפוך את החמצן שוב לשמיש, כך אין להניח שהמחזוריות הכלכלית תוכל, מתוך עצמה, להוליד את התפקודים הנחוצים לאיזון פעולתה, הממירה כוחות חיים לכדי מוצרים.

את הפעולה הנגדית ההכרחית ניתן לספק רק על ידי עבודה נפרדת של שתי מערכות אחרות לצד הכלכלה: מערכת חוקים הקובעת את צורתה בהתאם לטבעה-היא, וחיים רוחניים-תרבותיים הצומחים בחופשיות משורשיהם, עצמאיים לחלוטין מן המערכת הכלכלית וממערכת החוק. רק מבקר שטחי יאמר, "אז מה! האם חיי התרבות אינם כבולים בעיסוקיהם לחוקים?" הם בוודאי מוכרחים להיות כבולים על ידם. אולם עניין אחד הוא אם האנשים, העוסקים בחיי התרבות, נשענים על חיי החוק; ועניין אחר לגמרי, אם עצם העיסוק בחיי התרבות עולה ממוסדות תחום החוק. רעיון הסדר החברתי המשולש יימצא ככזה שמקל מאוד על התנגדויות המבוססות על דעות קדומות; אבל גם ככזה שההתנגדויות כלפיו מתפרקות כאשר חושבים אותן עד לסופן.

לחיי הכלכלה חוקיות משל עצמם. בעקבות חוקיות זו, הם ייצרו תנאים הרסניים לגוף החברתי אם רק חוקיות זו תפעל. אולם, אם ינסו לבטל את התנאים הללו באמצעים כלכליים, אזי יהרסו את התהליך הכלכלי עצמו. בתהליך הכלכלי המודרני נוצרו עיוותים כתוצאה משליטת ההון הפרטי באמצעי הייצור. אם מנסים לחסל את העיוותים הללו על ידי אמצעי כלכלי – כמו שליטה ציבורית באמצעי הייצור – מכשילים את התעשייה המודרנית. יחד עם זאת, ניתן לפעול כנגד העיוותים הללו על ידי יצירת מערכת חוקים עצמאית וחיים חופשיים של הרוח. בדרך זו, העיוותים הנובעים – שאכן ינבעו ללא הרף – מהחיים הכלכליים יוסרו ככל שיצוצו. לא יהיה זה המקרה, שהעיוותים יתעוררו תחילה ואז אנשים יצטרכו לסבול תחתיהם לפני שהם ייעלמו; אלא, המערכות האורגניות האחרות, הקיימות לצד המוסדות הכלכליים, יסירו את הנזק בכל רגע ורגע.

דעות המפלגה של התקופה האחרונה הסיחו את דעת הבריות מחוקי החיים של הגוף החברתי ותיעלו אותם לזרמי תשוקה מגזריים. יש צורך דחוף שדעות המפלגה הללו יעברו תיקון באמצעות תחום ממנו ניתן ללמוד להיות חסרי פניות. ניתן ללמוד זאת באמצעות לימודם של תנאים אשר מטבעם העצמי מפיקים שיפוט חסר פניות, ושבהם החשיבה הופכת, על-כן, למתקנת של עצמה. גוף האדם מספק תנאים כאלו.

כמובן שאם רק המושגים המדעיים הקונבנציונליים מוחלים כמתקנים - אלו לא יגיעו רחוק. מבחינות רבות, אין למושגים הללו את סוג הכוח הנחוץ בכדי לחדור לעומק עובדות הטבע. אולם אם אדם דבק בטבע בעצמו, ולא רק במושגי הטבע הללו, הוא יהיה בעמדה טובה יותר ללמוד חוסר משוא פנים, מאשר אם ניצב יהיה בין השקפות מפלגתיות. חרף רצונם הטוב של מדעני טבע רבים שהשתדלו להתגבר על האמונות החומרניות, המושגים הרגילים של מדעי הטבע עדיין ספוגים בחומרנות. התבוננות רוחנית בטבע תשיל חומרנות זו; והתבוננות רוחנית בטבע תספק אמצעים להכשרת סוג החשיבה שיאפשר, בין השאר, להבין את הגופים החברתיים.

רעיון הסדר החברתי המשולש אינו שואל עובדות ממדעי הטבע ומשתיל אותן בשדה החיים החברתיים. הוא משתמש בחקר הטבע רק כדרך להשיג את היכולת להתבונן בעובדות חברתיות ללא משוא פנים. אלה שלומדים על הרעיון בצורה שטחית צריכים לזכור זאת: הרעיון המשולש מדבר על חלוקה משולשת של החיים החברתיים, בדיוק כפי שניתן לדבר על חלוקה משולשת של הגוף האנושי הטבעי. כל מי שחוקר ברצינות את מאפייני גוף האדם ייוודע לכך שאת האחד לא ניתן פשוט להעביר לשני. יחד עם זאת, שיטת המחקר שחובה להשתמש בה ביחס לגוף האנושי, תעורר את סוג החשיבה שיאפשר לאדם למצוא את דרכו בין העובדות החברתיות.

מתודה זו תיחשב לכזו הדוחפת את כל הרעיונות החברתיים לאזור מרוחק של "תיאוריה אפורה". אולי ניתן לומר שדעה כזו יכולה להישמר רק כל עוד מתייחסים ל"הרחקה" זו מבחוץ. ואז, בהחלט, כל מה שנראה מבחוץ, ללא יכולת הבחנה, אכן נראה אפור. ומצד שני, לדברים הנולדים מתשוקות מיידיות יותר, יהיה יותר צבע. אך תקרבו למה שנראה אפור ותגלו שמשהו מתחיל להתעורר שאיננו שונה מסוג של תשוקה – אלא שהוא מדבר אל כל מה שאנושי באמת, אל אותו הדבר שעימו מאבדים קשר עין כאשר מסתכלים מנקודות מבטן של מפלגות ודעות קבוצתיות.

יש היום צורך בוער להתקרב למה שהוא אנושי באמת. העמדות הפולמוסיות של מחנות יריבים עשו מספיק. הגיע הזמן שאדם יראה שלא ניתן לבטל את הנזק באמצעות מחנות יריבים חדשים, אלא רק על ידי התבוננות במה שההיסטוריה עצמה דורשת ברגע הנוכחי של התפתחות האנושות. קל לראות עוולות ולדרוש תוכניות לביטולן, אבל מה שצריך הוא לחדור לשורשי החיים החברתיים. על ידי ריפוי שורשים אלה, פריחה ופירות בריאים יבואו אף הם.